שני נ' בנק המזרחי-טפחות בע"מ

החלטה

1.בפני בקשת הנתבע לסילוק התובענה על הסף מחמת היותה טורדנית וקנטרנית ומהווה ניצול לרעה של הליכי משפט.

2.המדובר בתובענה לקבלת צו עשה המורה למבקש להשיב לידי המשיבים שיק (להלן: "השיק") שמסרו לו האחרונים באמצעות בא כוחו דאז, עו"ד שלום כהן (להלן: "עו"ד כהן") בגין חוב בתיק הוצל"פ שפתח המבקש כנגד המשיבים. המשיבים טוענים כי עו"ד כהן פעל שלא כשורה, הפקיד את השיק בחשבונו הפרטי חלף הפקדתו בחשבון המבקש, הוא הזוכה לפי השיק, ולשם כך אף זייף את שמו כמוטב וחתם על גבי השיק להסבה. אין מחלוקת כי תמורת השיק שולמה במלואה למבקש, ולפיכך עותרים המשיבים בתובענתם להורות על השבת השיק לידיהם.

3.ביום 10.5.09, הגיש עו"ד כהן תביעת דיבה כנגד המשיבים דכאן, בטענות בדבר פרסום לשון הרע כנגדו לאחר שאלו לכאורה פרסמו מספר פרסומים בהם האשימו את עו"ד כהן בזיוף וגניבה כאמור לעיל. תובענה זו (ת.א. [ירושלים] 5327/09) מתבררת בפני כב' הש' שחם בביהמ"ש השלום בירושלים (להלן: "תביעת הדיבה")

4.המבקש טוען כי במסגרת תביעת הדיבה כנגדם, שלחו המשיבים דכאן הודעת צד ג' כנגד המבקש דכאן, כך שכל עניינו של השיק, נסיבות מסירתו, הפקדתו והתנהלות הצדדים מתבררות במסגרת תביעת הדיבה, והסעד המבוקש בהליכים דכאן היו יכולים להתבקש במסגרת ההליכים הקיימים.

5.בנוסף, טוען המבקש כי הסעד המבוקש בתובענה זו הינו מיותר, שכן הוא הסכים להתחייב בפני המשיבים בתצהיר ערוך כדין כי לא יעשה כל שימוש בשיק, שכן הוא מחזיק בו לצורך ראייתי בלבד, ולאור החשש כי אם ימסור את השיק לידי המשיבים יגרם לו נזק ראייתי. המשיבים דחו את הצעת הבנק שהוצעה לפנים משורת הדין ואת האפשרות לסגור את התיק. בסופו של יום ניאות המבקש אף למסור למשיבים את השיק ובלבד שיחתמו על סגירת התיק דנן, אך המשיבים סירבו אף להצעה זו, ללא אפשרות לנהל מו"מ לגביה.

6.בתגובתם, טוענים המשיבים כי יש לדחות הבקשה על הסף בהעדר תצהיר, ולגופו של עניין טוענים כי המבקש מנצל את מעמדו הכפול (הן כבנק והן כמוטב) כדי לסחוט מהמשיבים הבטחות שלא כדין, וכי אין ממש בטענת המבקש לפיה יגרם לו נזק ראייתי בהשבת השיק, שכן כיום ניתן לצלם את השיק באיכות שוות ערך למקור. לעומת זאת, טוענים כי אי העברת השיק לידיהם גורמת להם נזק שכן אינם יכולים להעתיקו כראוי. מעבר לכך, טוענים המשיבים כי ההליך בתביעת הדיבה איננו רלוונטי להליך זה, שכן השיק איננו העניין המרכזי בו אלא התנהגותו הפסולה של המבקש. לבסוף, טוענים המשיבים כי המבקש התנה את השבת השיק לידיהם בתנאים מופרכים וכי מדובר בניסיון סחיטה, חרף חובת המבקש להשיב לידיהם את השיק ללא כל תנאי, מה גם שמדובר באינפורמציה חסויה במסגרת הליכי פשרה שהתנהלו בין הצדדים, וניסיון המבקש לעשות בה שימוש הינו פסול.

7.עיון בטענות הצדדים ובכתב התביעה מעלה כי מדובר בסערה בכוס מים!

המשיבים עותרים בתובענה זו לקבלת סעד לגביו טען המבקש בסופו של יום כי הוא נכון ליתן ללא כל הליך משפטי (ראה סעיף 8 לבקשה ונספח א' לה). חרף האמור, דוחים המשיבים הצעתו זו ללא כל נימוק ענייני (ראה נספח ב' לבקשה- תשובת בא כוחם לנספח א'), תוך שבתגובתם לבקשה זו טענו כי התנה את השבת השיק לידיהם בתנאים מופרכים. לא מצאתי כל דרישה מופרכת במכתב שצורף כנספח א', והמשיבים לא הפנו לדרישות אחרות או נוספות לעניין זה, כך שטענה זו דינה להדחות.

8.חרף תחושתי כי מדובר בהליכי סרק, וכי בעלי הדין יכלו למצוא על נקלה פיתרון בעצמם, הנני קובע דיון בטענות הצדדים ליום 28.2.11 בשעה 08:30. על בעלי הדין להתייצב.

ניתנה היום, י"א אדר א תשע"א, 15 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: